כלכלנים וארגונים שונים במשק מלמדים על תחזית עגומה מאוד. בין 60 ל-100 אלף עסקים עלולים להיסגר במהלך השנה הקרובה. מספר העסקים הקטנים צפוי להצטמצם בכ- 17 אלף במהלך 2020 ומספר העצמאים עלול להצטמצם בכ- 20%. עסקים רבים מתלוננים כי נרשמה פגיעה בפדיון שלהם ואחרים נאלצו להשבית את הפעילות כליל. הכלכלה משתנה לנגד עיננו, אחוזי האבטלה מסחררים ואי הוודאות הורגת אותנו לאט ובזהירות. למרות זאת, קשה ככל שיהיה – עלינו להיות כנים ולברר האם התוצאה היתה צפויה מראש והקורונה רק זרזה אותה.
בטבע, האיזון לרוב נשמר, להקת זאבים טיפוסית תמיד תשמור על גודלה היחסי. ככל שיהיה יותר טרף הלהקה תגדל, ככל שהלקה תגדל והטרף יקטן – להקת הזאבים שוב תקטן וחוזר חלילה. הטבע שומר על איזון טבעי. לעומת זאת, האנושות לא תמיד משכילה לעשות זאת. בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתחרותיות בלתי פוסקת במגוון של ענפים. תחרותיות שלעצמה היא ממאפייני החברה הקפיטליסטית, תחרות עסקית מניעה אותנו, משפרת את המוצרים, מניבה רעיונות חדשים ומטיבה עם הצרכן. למרות זאת, רק אחד מבין כל שלושה עסקים קטנים ובינוניים מצליח לשרוד חמש שנים לפחות. ידוע לנו היטב כי אחת הסיבות הנפוצות לסגירת עסקים היא ניתוח לא מדויק של התחרות העסקית בענף או ניהול כושל. מתעוררת השאלה האם במציאות הכלכלית שלנו אפשר בכלל להיות בצד הנכון של הסטטיסטיקה.
הרחובות רווים ועמוסים בבתי קפה, מסעדות, מרכולים, חנויות בגדים, מוצרי חשמל אין צורך לצעוד למעלה מחמישים צעדים כדי לעבור מעסק אחד למתחרה בו. אם לא די בכך גם הגילדות המקצועיות סובלות מהצפה של עורכי דין, רואי חשבון ועוד – קושי שגרם להחמרת חסמי הכניסה לתחום. בעשורים האחרונים, כולם רוצים להיות עצמאים, לפתוח עסק או במילים אחרות להיות "בעלבית" – ייתכן שלקחנו את זה קצת רחוק מדי. בדומה לדילול האוכלוסין שמתרחש בטבע, גם הקורונה "סייעה" לנו בעל כורחנו להתמודד עם התופעה האנומלית בתחום העסקי ולדלל מהר מהצפוי את מי שעסק בשרידות ולא באמת הרוויח.
הקורונה שפקדה אותנו ריסקה וממשיכה להזיק לעסקים רבים. עסקים שהושקעה בהם נשמה, זמן וכסף – ניצבים חסרי אונים מול משבר שלא העלו בדעתם, האמנם?! קריסת עסקים כאלה ואחרים היא בהחלט שברון לב אמיתי וכלכלי עבור אלה שהשקיעו את כל כולם בעסק הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. אך, בתמונה הגדולה ייתכן שעליהם לשמוח. מעטים העסקים שמצליחים לשרוד מעבר לחמש שנים, אלה ששורדים לא בהכרח מרוויחים, לפיכך ייתכן שבעקבות הקורונה ייסגר מספר כפול של עסקים, אולם אותם עסקים שהתקשו, אותם ענפים רוויים שבין כה וכה היו נסגרים עוד כמה שנים – הסגירה המוקדמת תחסוך זמן וכסף שהיו נאלצים להשקיע מבלי לקבל תמורה.
אין ספק כי הקורונה סדקה את כל העולם העסקי, האטה ותמשיך להאט את הפעילות והצמיחה. אך באותה העת ייתכן שהיא גלגל ההצלה עבור מספר תחומים וסקטורים שסובלים מתחרות בלתי פרופורציונאלית וכן עבור אותם עסקים שדשדשו ונאבקו לשרוד מבלי שהיה להם אופק.
עלינו להסתכל לעצמנו בלבן של העיניים ולבחון מדוע באמת העסק קרס, בגלל הקורונה או מאחר שהוא מעולם לא היה יציב, איתן ורווחי. האם הקורונה היא ראי לתמונת המצב העגומה של מצב העסק, האם היא מלמדת על ניהול כושל, העדר ניהול סיכונים וחוסר תכנון. עסק בריא וודאי שיינזק מהמצב ונדרש ממנו לשנות ולהגיב למציאות החדשה – אך הקורונה לא תשמיד אותו. לעומת זאת, עסקים שעוד קודם לקורונה "צפו" – הקורונה עבורם היא גלולת מוות.
ניהול והקמת עסק מחייבים ניסיון בתחום, מחייבים הבנה, ראייה ותכנון ועם זאת גמישות וזריזות. מרבית המקצועות מחייבים הכשרה ורכישת כלים אולם כל אחד שרוצה להיות בעל עסק יכול להפוך לכזה ללא שום הדרכה, הסבר או חסם, לכן גם ההתרסקויות והקשיים. הקורונה הלמה בפנינו את מה שידוע לנו עמוק בפנים, הקורונה היא חבל התלייה של עסקים כושלים, עסקים מפסידים, מסורבלים ומדשדשים.
גל סגירת העסקים הוא פוטנציאל חיובי משמעותי מאוד לטווח הארוך. תחרות היא אמנם בריאה, אך לא תחרות הרסנית. יזמות, עסקים הם מנוע הכלכלה שלנו אך לא כל עסק ולא כל מיזם. קריסה של עסק היא כאב לב אמיתי, אך זה יסייע לענפים רבים (אמנות, מסעדות, מרכולים, שיווק דיגיטלי ועוד) להפוך ליעילים יותר ורווחים יותר. במקרים רבים בעלי עסקים פותחים את העסק כדי לספק פנטזיה ומבלי להכיר את התמונה במלואה. כאשר רבים חולקים פנטזיות זהות השוק הופך ללא יעיל עד כדי כך שכל עסק שנפתח פוגע בהכרח בעסק אחר. הקורונה מאלצת עסקים "שמנים" להתייעל ולסגנן מנגנונים שיתנו תפוקה זהה במסגרת מבנה מדויק יותר. ייתכן שבתום הקורונה יהיו פחות עסקים אך הם יהיו רווחים, בריאים וישרדו למשך זמן ארוך.
הקורונה מלמדת אותנו שיעור בכלכלה, צרכנות וסולידריות חברתית. מלבד שיפור ההתנהלות העסקית שלנו הקורונה מאלצת את ראשי המדינה להתייחס למצוקתם האמיתית של עצמאים ובעלי שליטה רבים, שגם בימים כתיקונם לא היו זכאים להגנות והטבות בדומה לשכירים. המציאות החדשה כופה על מקבלי ההחלטות לבחון את הנושאים האקוטיים הללו ולגבש רשת ביטחון גם לעצמאים ולבעלי מניות ולא רק בשעת חירום.
הקורונה זימנה לנו הזדמנות חד פעמית לחשבון נפש אמיתי – זה הזמן לבחון את הדברים באופן אובייקטיבי ולהיערך כנדרש למציאות שתגיע דקה אחרי שהקורונה תעלם.
