אי וודאות קיצונית היא הדרך הטובה ביותר לתאר את התקופה ההיסטורית הזאת. עננה כבדה רובצת על כלכלת העולם בכלל וכלכלת מדינת ישראל בפרט. האם עסקים ייפתחו מחדש והמשרות יחזרו? האם ניסע שוב? האם הכסף מהממשלה יספיק כדי למנוע קריסה עמוקה ומתמשכת או גרוע מכך?
המהפכה הטכנולוגית היא אבן דרך משמעותית מאוד במאה ה- 21. מאז תחילת המהפכה אנו חותרים לגלובליזציה, גבולות פתוחים, מסחר בינלאומי, כפר גלובלי ועוד. הנגיף שהשתלט על חיינו לאחרונה הפך לרועץ במסע הטכנולוגי פורץ הגבולות. בעוד טכנולוגיה פרצה את כל הגבולות הפיזיים, אפשרה גישה, תקשורת, מחקר, מסחר עם כל נקודה על הגלובוס- נגיף הקורונה כפה עלינו מציאות חדשה, מוגבלת, המחייבת אותנו להתכנס לגבולות המדינה תוך שמירה על ריחוק חברתי מקסימלי.
המגיפה אמנם תביא לשינוי קבע בכלכלה, ככל הנראה בדרכים שיתבררו רק מאוחר יותר, אך באותה נשימה לימדה אותנו שיעור מהותי וחשוב מאוד. אנחנו זקוקים לאיזון טוב יותר בין גלובליזציה לבין הסתמכות עצמית. המשבר הזה הוא תזכורת מהדהדת לכך שהיחידה הטריטוריאלית שלנו, הפוליטית והכלכלית הבסיסית היא עדיין בגבולות מדינת ישראל. החיפוש ברחבי העולם אחר ביצים, ציוד ממוגן לצוותי הרפואה, הכמיהה למכונות הנשמה, המגבלות על המסחר (אגב תופעות שאינן ייחודיות רק לישראל) כל אלה סימנו את המסמר האחרון בארון הקבורה של הגלובליזציה.
הזדמנות ליצירת דרכים ואפיקים חדשים
מן המאקרו אל המיקרו, בעלי עסקים קטנים כגדולים חייבים לזכור כי בנקודת מפנה זו עליהם להסתמך בעיקר על עצמם ולהבין כי יש כאן הזדמנות ליצירת דרכים ואפיקים חדשים להתמודד עם הקושי והמגבלות שהוטלו עלינו. מחזור חייו של עסק הוא דינאמי ומשתנה, כל פרק בחייו שונה מקודמו ושונה מזה שעתיד להתרחש. אי וודאות היא חלק מהוודאות העסקית שלנו, עסק מצליח הוא עסק שניחן בגמישות וזריזות. אך לא די בכך, אסור שהמציאות תסיט אותו מהיעד, ייתכן שהדרכים, האמצעים, הכלים ישתנו אך לא היעד.
הפיכת הארגון לדיגיטלי מייעלת את הארגון ובהכרח
מאפשרת עבודה תקינה תמיד
"
תאגידים ועסקים רבים שמו להם למטרה להפוך לטכנולוגיים יותר כדי לשפר את היעילות, נגישות, לחסוך במשאבים וכך להפוך לרווחיים יותר. דה פקטו אחוז מזערי של עסקים הרים את הכפפה. רבים החלו את התהליך אך השגרה וההרגל היו חזקים מהם. תקופה מכוננת שכזו היא קטליזטור להתחיל ולהשלים את התהליך שהוא מחויב המציאות הרבה עוד קודם למגיפה. זוהי נקודת שבר אך הזדמנות יוצאת דופן לנקודת זינוק. עסקים שישכילו להבין זאת בהקדם עשויים לפרוח בצל המגפה ועוד שנים רבות גם שזו תחלוף מן העולם. אסור להתבלבל ולהסתפק בפתרונות בינוניים, "פלסטר", לצורך התמודדות עם הקשיים הנקודתיים. שכן המגיפה תחלוף אך הרגלי הצריכה, הרגלי העבודה כל אלה לא יחזרו להיות כשהיו. הסיבה לכך נעוצה בעובדה שייעול הטכנולוגי פשוט נוח יותר, יעיל יותר, חסכוני יותר ומניב הרבה יותר.
ייעול תהליכים באמצעות מערכות מידע, חסכון בזמן עבודה, היכולת לעבוד מכל מקום ובכל זמן נתון מבלי להזדקק לסביבה המשרדית – כל אלה יכולים להבטיח רציפות בעבודה למרות ועל אף המגבלות באשר הן. הפיכת הארגון לדיגיטלי מייעלת את הארגון בהכרח ומאפשר עבודה תקינה תמיד. ניתן למדוד תשומות מרחוק, לאמוד תפוקות ולנהל את ממשק הלקוחות. אמנם, בודדים העסקים שהיו ערוכים לכך – אך ההשקעה מבעוד מועד היתה הרבה מעבר לגלגל הצלה. חנויות ומרכזים שידעו להציע חלופות דיגיטליות לצרכן תוך שימת דגש על שירות איכותי ימשיכו לפעול וייתכן שבטווח הקרוב מאוד אף יגדילו את המחזור, שכן הסחר העולמי הופך למורכב יותר, ממושך יותר וודאי הרבה פחות. הספקות לגבי שרשרות האספקה הגלובליות, חוסר בטיחות המשלוחים הבינלאומיים תחזק את הכלכלה הפנימית ולכן ארגונים ועסקים שערים לצרכים החדשים ויגיבו טכנולוגית בהתאם עשויים לפרוח. עסקים נדרשים לא רק לתת תשתית לעבודה מרחוק אלא לשדרג את התהליכים, לשמור על רלוונטיות ולשמר את הייחודיות.
המגיפה תחלוף, אך הטכנולוגיה כאן כדי להישאר – הקורונה היא שלב כפוי בחיי העסק אך יש להתמודד עמו בתבונה.