נובמבר 2021

הקורונה הצליחה לחולל מהפכות תוך זמן קצר, תובנות ומסקנות שהשתהו ונדחקו על ידי השגרה, שיפורים ושדרוגים שלא נמצא עבורם הזמן המתאים- כל אלה התרחשו בבת אחת מבלי שנהסס בהצגת הבכורה של הקורונה.

מזה שנים שמשרד התחבורה ממליץ להעביר חלק מהתפקידים לעבודה מהבית, ארגוני איכות הסביבה כמהים למפנה שכזה, אך אף אחד לא הרים את הכפפה. אין ספק כי עבודה מהבית עשויה לצמצם את העומס בכבישים וככל שנשתמש פחות באמצעי תחבורה זיהום האוויר יפחת. למרות זאת עבודה מהבית היא סוגיה מורכבת שטרם התבררו לנו המשמעויות.

מחקרים שנעשו בעשור האחרון מלמדים כי עובדים שעבדו מהבית היו יותר יעילים מעמיתיהם במשרד (תפוקה גבוה ב5% – 20%). אחת הסיבות המרכזיות לכך נעוצה בעובדה שעבודה מהבית ממוקדת יותר, ללא הפרעות, מבלי לבזבז זמן על פטפוטי סרק, ארוחות צהרים חברתיות ממושכות, וכן צמצום פגישות מיותרות. מלבד זאת, עובדים אשר גרים רחוק ממקום עבודתם, ממירים את השעות אותן בילו בפקקים לשעות עבודה יעילות ומניבות.

במרוצת השנים הנושא נבדק בארגונים שונים, מייקרוסופט פרסמה כי התפוקה של העובדים מהבית גבוהה יותר ואם לא די בכך הרי שיש כאן חיסכון עצום בדלק, פקקים ובגדים. ממצאים נוספים מלמדים כי עובדים שעבדו מהבית ניצלו פחות ימי מחלה וימי חופש. סקר שנערך במהלך הקורונה בקרב 32 חברות הניח תוצאות מעניינות, 77% מהמנהלים שנשאלו סברו כי התפוקה של העובדים נשמרה ואפילו עלתה כאשר עבדו מהבית. 78% מהמנהלים ציינו כי איכות העבודה השתפרה מהבית. נוסף לכך44% מהחברות חסכו במשאבים והוצאות כתוצאה מהעבודה בבית ו66% מהחברות החליטו כי ימשיכו בעבודה מהבית גם לאחר החזרה לשגרה.

לכאורה עבודה מהבית חוסכת במשאבים של העובד והמעסיק, העובד מרגיש שסומכים עליו ומכאן שהוא מגלה עצמאות ופרודוקטיביות, ככל שהעבודה מאפשרת יש כאן גמישות שעשויה להטיב עם העובד כך שיוכל לעבוד מתי שהוא הכי יעיל. עובד מרוצה הוא בהכרח עובד טוב יותר ומניב יותר עבור הארגון. יתרה מזאת, יש כאן יתרונות עבור אנשים שאינם נגישים (מוגבלויות פיזיות) או לחלופין שילוב עובדים מהפריפריה שמתקשים להגיע למרכז בשל אילוצי תחבורה. כמו כן הודות לטכנולוגיה ניתן לקיים מפגשים, דיונים ושיחות באמצעים טכנולוגים וכן למדוד את התשומות והתפוקות גם מרחוק.

חיסכון בהוצאות, עובדים מרוצים ומאוזנים, תפוקה גבוהה – על פניו פתרון קסם. למרות הרווח בעבודה מהבית , אנחנו עלולים לשלם על כך מחיר יקר מאוד. לא הכל כל כך ורוד.

יצירתיות, רעיונות, פתרונות מגיעים בעיקר מפגישות ספונטניות, דיונים מתגלגלים, שיתופי פעולה והכנת קפה במטבחון. מפגשים ושיחות מרחוק אינם חלופה הולמת. חלק מהגורמים שמעוררים מוטיבציה בקרב עובדים – תחושת שייכות, "גאוות יחידה" וכדומה. עבודה מרחוק פוגמת במוטיבציות הללו באופן דרמטי. אינטראקציה חברתית היא משמעותית מאוד הן בהיבטי היצירתיות והן בהיבט הרגשי עבור העובד. האינטראקציה יוצר תחרותיות, מאבקי כוחות, תמיכה, חתירה למצוינות כאשר כל אלה ממנפים את העבודה. האדם הוא יצור חברתי, לאורך זמן הבדידות עלולה לדכא את העובד ובאופן לינארי התפוקה עלולה לצנוח.

עבודה מהבית תהיה בעוכריהם שלא אלה המתקשים לארגן סדר יום. מחד המטלות לא תבוצענה, מאידך העובד יחוש מתוסכל שכן העבודה והחיים הפרטיים יתערבבו זה בזה. פידבקים חיובים מניעים את העובדים לפעולה, עבודה מרחוק לא מאפשרת זאת באופן רציף.

עבודה מהבית היא סוגיה מורכבת, הדעות חלוקות לכאן ולכאן. ישנם תנאים ונושאים נוספים שיש לשקול, סוג העבודה, אופיו של העובד, סביבת העבודה של העובד בבית ועוד. מחקרים וסקרים שנעשו לא משקפים עבודה מהבית לטווח הארוך. יש למדוד ולאמוד את התפוקות והאיכות לאחר פרק זמן ממושך מספיק. אין ספק שלעבודה מהבית יש יתרונות בדיוק כפי שלעבודה במשרד יש יתרונות – מודל ביניים שישלב יום-יומיים בשבוע בבית ושאר השבוע במשרד עשוי לקטוף את כל היתרונות. רגע לפני שמחליטים לסגור את המשרד ולעבור לעבודה מהבית מומלץ להמתין ולבחון את התוצאות בתום המשבר.

הגשת הבקשה למענק ניתן לבצע באתר לשכת התעסוקה כאן

בעת הגשת המענק תידרשו למלא את פרטי העובדים המזכים בטופס מקוון או באמצעות טופס אקסל ייעודי של לשכת התעסוקה.

עבור כל "עובד מזכה" תדרשו להזין את הפרטים הבאים:
שם מלא, מספר תעודת זהות, האם העובד עבד בעסק טרם ה-2020.3.1 ,מועד החזרה או הקליטה בעסק, מספר שעות העבודה החודשיות של העובד בחודש בגינו מבוקש המענק, מספר הטלפון של העובד, כתובת המייל של העובד ותחום העיסוק של העובד.

כמו כן, בעמודה ייעודית בטבלת האקסל תדרשו לסווג כל אחד מ"העובדים המזכים" באחת משלוש קבוצות:
א. עובד המועסק בעסק ונרשם בלשכת התעסוקה כדורש עבודה עד ה-30 באפריל
ב. עובד המועסק בעסק ולו זכאות לגמלת הבטחת הכנסה או מענק הסתגלות עבור חודש מאי, או שתקופת הלידה וההורות של העובד/ת (כולה או חלקה) היתה בחודשים מרץ או אפריל 2020 ובחודש פברואר העובד/ת עבד/ה בעסק
ג. העובד פוטר או הוצא לחל"ת בחודשים מרץ או אפרי ל ולא נרשם בלשכת התעסוקה עד ה-30 באפריל
להזכירכם, עבור עובדים שיסווגו לקבוצה ג' תדרשו בעת הגשת הבקשה לספק מסמך אישור פיטורין או אישור יציאה לחל"ת.

מספר דברים שצריך להקפיד בעת מילוי הטופס התוך ההנחיות שפורסמו ע"י שירות התעסוקה:

שימו לב, סדר העובדים בקובץ האקסל יכול להיות משמעותי: הזכאות שלכם למענק תבחן על בסיס הגידול הרלוונטי במצבת העובדים שלכם והסדר שבו תזינו את פרטי העובדים. לדוגמא, אם הגידול הרלוונטי (במסלול שבחרתם)הוא גידול של שמונה עובדים, רק שמונת העובדים הראשונים שתדווחו עליהם יילקחו בחשבון בבדיקת זכאותכם.
● השם הפרטי של העובד ושם משפחתו של העובד צריכים להיות נאמנים לשם העובד המופיע במרשם האוכלוסין.
● מספר תעודת הזהות של העובד צריך להיות מספר בן 9 ספרות, כולל ספרת ביקורת. אין להזין לוכסן או מכף.
● תאריך החזרה או הקליטה של העובד צריך להיות מוזן בפורמט של yyyy/mm/dd .
● עבור מספר שעות העבודה שהעובד עבד בחודש בגינו מתבקש המענק יש להזין מספר חיובי
● מספר הטלפון של העובד צריך להיות מספר בן 10 ספרות. יש להזין ספרות בלבד.
● כתובת המייל של העובד צריכה להיות כתובת מייל במבנה תקין.
● בעמודה "סוג העיסוק של העובד" ניתן לבחור עיסוק מתוך רשימה נפתחת.

דף הנחיות של לשכת שירות התעסוקה

גם המשק זקוק לכיפת ברזל…

כבר למעלה משנה שאירוע רודף אירוע. אנחנו מתעוררים מדי יום אל מציאות בלתי יציבה. מי העלה בדעתו כי האירועים האלמנטריים ביותר יהפכו למשאלת לב נחשקת של כל אחד ואחת מאיתנו. פתיחתם של מוסדות חינוך, השתתפות באירועי תרבות, תפעול העסק -כל אלה נראים לעיתים כל כך רחוקים.

רקטות מיורטות ומתפוצצות בזו אחר זו. אין לנו מטריית פלדה, רק כיפת ברזל שכורעת לא פעם תחת העומס. הלא רק לפני זמן מה חזרנו בצעדים מהוססים אל השגרה שנשכחה, ומבלי להניד עפעף הצבע האדום הלם בנו ושוב מצאנו את עצמנו מתכנסים אט אט אל המרחבים המוגנים. הקורונה והרקטות לימדו אותנו על מרחב מוגן שמשרת בעיקר מוטיב אחד מרכזי, בידוד. האירועים האחרונים החזירו אותנו למרחב ה"מוגן" לחשש לצאת מהבית, לרכוש, לעשות ולא בכדי – המחר לא ידוע. "שומר חומות" היא תזכורת נוקבת למה שהספקנו לשכוח ויש שיאמרו שהעדפנו לשכוח – המציאות מתעתעת, תכנון לטווח הארוך חייב להיות גמיש, מכיל ובעיקר יצירתי. המסר הזה נוגע לכולנו אך בעיקר למשק.

המבוגר האחראי של העסק

זוהי תקופה מורכבת מאוד עבור המשק. עסקים רבים קורסם ונסגרים כמו מגדל קלפים. מרבים להזכיר לנו כי הציבור הישראלי ניחן ב"חוסן ציבורי" ואכן המגזר העסקי מוכיח את עצמו פעם אחר פעם. עסקים גדולים כקטנים מנסים ללא הרף להפיק לקחים, לסגל שיטות, לייצב את המציאות העסקית הדינאמית ואם לא די בכך יש כאלה שמבינים שהגיע הזמן לשנות את "חומרי הבניין" ולשנות את העסק. אך גם אלה ששורדים, עסוקים בשרידות ולא במהות. עסק נועד להרוויח ולא לשרוד.

לעיתים דימויים מעולם הילדים עשויים לסייע לנו להבין את הסיטואציה באופן ברור. כל ילד זקוק ל"מבוגר אחראי", למנטור, לאחד שיעניק את הכלים ויאיר נקודות מבט אחרות שיעזרו לילד לסלול את המסלול הטוב ביותר עבורו. אין חולק כי השיטה שנכונה לילד אחד אינה בהכרח נכונה עבור אחר. אם נביט לרגע אל תוך המגזר העסקי, נכון היה שבדומה לאותה דמות משמעותית בחיי הילד – כך לכל עסק יהיה גורם שיוכלו לבחון את התהליכים הפנימיים, הביצוע, הרווחיות, הרלוונטיות וכיו"ב. עדיף שבכל בית עסק יהיה איש בשורה או בעגה המקצועית כלכלן. גורם אשר בקיא בחוזקות ובחולשות של העסק, יוזם שינויים ומיישם אסטרטגיות ולא כתוצאה מהמציאות אלא מתוך הסתכלות חדשנית ששמה את בית עסק תמיד צעד קדימה. כדי להבהיר את העניין, אם נביט לרגע על עסקים שדאגו לספק את השירותים באופן מקוון עובר לקורונה, אין ספק כי היה להם יתרון דרמטי לעומת אלה שרק בסגר השלישי נלחצו אל הקיר ונאלצו לעבור מהרגע להרגע לאונליין.

ההצלחה היא הבחירה להצליח

חשוב להבין כי יועצים, כבודם במקומו מונח, אשר מלווים ארגון או בית עסק לפרק זמן קצוב מתקשים לעיתים להבין את העסק, את הרוח ובעיקר בשל ההסתכלות מלמעלה ולמשך תקופה קצובה, לא באמת מסוגלים לצמצם את פערי הרלוונטיות. כלכלן לעסקים, הוא שותף, אסטרטג, יורד לפרטים, מקדים את השוק וצופה את צרכי הלקוחות. הוא מספק חוסן עסקי ומבטיח אריכות שנים לעסק. 

כל אחד יכול להצליח, אבל גם המוצלחים ביותר צריכים את הערך המוסף. כל בעל עסק יכול להבטיח לעצמו כיפת ברזל עסקית שמתפקדת גם בימים כתיקונם (אף על פי שכל שועל ותיק יודע שהמציאות העסקית היא לעולם איננה שגרתית). ההצלחה היא לא פונקציה של גורל או מזל, ההצלחה היא הבחירה להצליח.

תזכיר החוק לא מבחין בין ענפים שונים במשק

פורסם תזכיר החוק לביטול ההיטל החל על המעסיקים בגין העסקת עובדים זרים. על פי התזכיר מדובר בביטול ההיטל באופן גורף לכל ענפי המשק.

על פי הוראות החוק, מעסיק של עובד זר חייב לשלם היטל עד 20%,  בהתאם לענף בו מועסק העובד, על בסיס השכר המדווח המשולם לעובדים, כאשר חל איסור על המעסיק לנכות את ההיטל משכרו של העובד. למדינה שולמו כ- 700 מיליון ₪ לשנה.  

ביום 26.10.2021 פרסם משרד האוצר את תזכיר החוק בעניין ביטול ההיטל לגבי הכנסת עובד זר שהופקה או נצמחה משנת 2022 ואילך.

היטל ראוי או מס עושק?

ענף המסעדנות וענף המלונות הם השחקנים המרכזיים אשר נפגעו מהיטל זה. על פניו ההיטל נועד לצמצם העסקת עובדים זרים ולהעיף העסקת עובדים ישראלים. דה פקטו, לא פעם מדובר במשרות שישראלים אינם מעוניינים לעבוד בהן.

עסקים רבים טענו כי ההיטלים הגבוהים הללו בצירוף העובדה שעובדים זרים, שאינם מתחום הסיעוד, זכאים לנקודת זיכוי אחת בלבד במס הכנסה, גרמו לקריסתם של עסקים קטנים ובינוניים. היינו, כאשר העסק מעסיק עובדים זרים ועליו לתמחר את השירות או המוצר שהוא מוכר מתקבל מחיר גבוהה יחסית. מכאן התוצאה הישירה של ההיטל היתה עליית מחירים וחסר בידיים עובדות במקצועות בהם ישראלים לא מעוניינים לעבוד.

האם ביטול ההיטל יביא לירידת מחירים?

על פניו, לכשיאושר החוק וההיטל אכן יבוטל, באופן רציונאלי עלינו לראות ירידת מחירים. בפועל, מאחר שמדובר דווקא באותם ענפים שספגו מהלומה קשה במהלך הקורונה וחלק ניכר טרם התאושש, לא בטוח שביטול ההיטל יגררו אחריו הוזלה דרמטית אם בכלל.

כל שינוי מחייב הערכות

רגע לפני תחילת השנה ואישורו של החוק, רצוי לבחון את מצבת כוח האדם בעסק וכן את עלויות השכר. יש לשקול האם נכון וראוי לשלב את הרכב העובדים ולגייס עובדים זרים במקצועות בהם התחלופה מהירה מאחר שהישראלים מתייאשים מהם ומסרבים לעבוד בהם. כמו כן, יש לתכנן מראש מה נכון וצריך לעשות עם הכסף שלא ישולם שוב עבור ההיטלים. כמובן שיש לשקול את התמחור של המוצרים והשירותים הן לאור נזקי הקורונה והן לאור ההבנה כי הוזלת מחירים, דווקא בתקופת התאוששות עשויה להביא לקוחות חדשים אל כתלי העסק.

הפי נמברס הינה פלטפורמת עסקים וראיית חשבון, עם ניסיון עשיר בליווי חברות, עוסקים ועמותות. הפי נמברס מתמחה במתן שירותים מותאמים לצרכי הלקוח תוך הבנה אמיתית של מחזור חיי העסק וכל שלב בחייו. הצוות המקצועי שלנו יעזור לכם לבחון את תמונת המצב, מצבת כוח האדם, תמחור המוצרים והשירותים וכן לתכנן את התקציב לשנת 2022 באופן בטוח ומניב.

לא הכל באשמת הקורונה

שנת 2020 רשמה שיא במספר בקשות פשיטות רגל שהוגשו (22,246 בקשות), עליה של 36% לעומת 2019. מומחים בתחום הפיננסי סברו כי שנת 2021 תהא צונאמי של בקשות פשיטות רגל, בפועל עד היום הוגשו 17,247 בקשות. הכנ"ר פרסם כי ברבעון הראשון של 2020 חלה עליה של 42% במספר בקשות פשיטת הרגל, היינו ללא קשר למשבר הקורונה. שנת 2021 מסמנת בלימה במספר הבקשות וייתכן שבשנת 2022 תהיינה ירידה קלה או מספר בקשות זהה.

לא הכל באשמת הקורונה. ניהול עסק מחייב מיומנויות רבות ופרספקטיבה רחבה. ימי החסד של הצרכן הישראלי הם ספורים במידה שהוא נותן אותם. ישנם כל כך הרבה פרמטרים שיכריעו את הגורל של העסק ובכולם יש לשלוט ביד רמה. ייתכן שהקורונה האיצה את הקץ עבור מספר עסקים, אכן ישנם ענפים ששבתו מכלל פעילות, אך עסק ממוצע שהרוויח במהלך חייו, מזער נזקים בתקופת הקורונה, ככל הנראה יכול היה לשרוד את התקופה המאתגרת והמורכבת.

קווים לדמותה של ההצלחה

אז למי מתאים להיות עצמאי? לאלה הנועזים והחולמים, לאלה שיש להם הון כלכלי, לאלה שיודעים לשווק או לאלה שאינם מסתדרים עם מרות? לפי נתוני הלמ"ס בישראל יש 10% עצמאים לעומת 90% שכירים. בלתי אפשרי לשרטט קווים לדמותו של העצמאי. מדוע בכל זאת ישנם עסקים שמצליחים ויש כאלה שמדשדשים עד היציאה – הסיבה לכך נעוצה בהבנה. ככל שהעצמאי יבין שישנם שורה של גורמים הרי גורל, הדרך להצלחה תהיה מהירה יותר.

חלק קריטי במארג החיובים החלים על כל עסק מורכב מניהול פיננסי נכון ומדויק, יעילות ופרודוקטיביות ומהלכים שיווקיים מדויקים. הניהול הפיננסי חולש על כל הרבדים בעסק. כל עניין ונושא הנוגע לעסק, מצטמצם בסופו של דבר לעניין פיננסי ותו לא. שורת הרווח, במקרה הטוב, בדוחות הכספיים, אינה מלמדת דבר על הצלחת העסק. מאות עסקים שמסיימים את שנת המס ברווחיות, לכאורה, נאלצים לסגור את העסק. שורת הרווח או ההפסד היא אכן אינדיקציה מסוימת, אך לא די בה כדי לקבוע האם העסק רווחי מספיק, האם הפוטנציאל ממומש והאם הוא כדאי אל מול המאמצים האישיים והנפשיים שהוא שואב.

התנהלות עסקית שאסור לפסוח עליה

קיימים שלושה דוחות משמעותיים, תקציב מול ביצוע, תזרים ודוח רווחיות. עסקים מצליחים בהכרח מקפידים על הדוחות הללו. עסק בריא מחויב מדי חודש להציג את צפי ההכנסות שלו וכן צפי ההוצאות בהתאם לייצור, לעלויות התפעול ולמטרות שהגדיר. בתום החודש יש לבחון את הביצוע אל מול התקציב שהוגדר ולנתח את המסקנות. אם חלו סטיות דרמטיות יש לאתר את הגורמים לכך ולטפל בהם, אם הפער מינימלי יש לוודא כיצד משמרים את ההתנהלות הזאת. המעקב הצמוד מדי חודש מצמצם הפתעות בסוף השנה.

התזרים של העסק הוא המנוע. עסק רווחי ככל שיהיה, שאיננו יכול לשלם לספקיו או לעובדיו גוזר על עצמו גזר דין מוות, אפילו ששורת הרווח הסופית חיובית. התזרים מושפע מתנאי התשלום שהעסק מאפשר ללקוחותיו וכן מתנאי התשלום שהוא מחויב. נניח עסק מאפשר ללקוחותיו לשלם על שירותיו שוטף 60 ואילו הוא מחויב לשלם לספקיו שוטף 30, הרי שיש כאן פער ונדרש גישור. לעיתים התזרים יכול להינזק כתוצאה מאירועים שאינם תלויים בעסק או במוסר התשלומים של הלקוחות, לפיכך עסק בריא ינהל עתודות כדי להתגבר על תקופות שכאלה.

דוח רווחיות בוחן את ההלימה בין התמחור לבין ההשקעה. כל עסק הוקם כדי להרוויח, רק בחינה תמידית על התמחור אל מול ההשקעה או העלות יבטיחו כי העסק מקיים את הייעוד שלו. לעיתים תמחור גבוה מדי עלול לגרום לנטישה של לקוחות. לעומת זאת, תמחור זול מדי עלול לגרום להגעתם של לקוחות "שישאבו" מהעסק תמורה כפולה מהתשלום שלהם.

כמובן שלניהול הפיננסי מצטרפים נושא המכירה, השיווק, ניהול זמן והנעת עובדים. אז אם נחזור לשאלה, מי מתאים להיות עצמאי, ככל הנראה שאין אדם אחד שמסוגל לנצח על כל האתגרים, האסטרטגיות והמרכיבים בעסק. 7 טיפים להצלחת העסק, 5 טיפים לניהול נכון ו3 טיפים להצלחה מהירה הם כנראה מסוג הטיפים שטובים למלא עמודים ריקים ולעורר קריאה, דה פקטו אין בהם תועלת.

איך מתנהלים נכון מהיום?

הפי נמברס הינה פלטפורמת עסקים וראיית חשבון, עם ניסיון עשיר בליווי חברות, עוסקים ועמותות. הפי נמברס מתמחה במתן שירותים מותאמים לצרכי הלקוח תוך הבנה אמיתית של מחזור חיי העסק וכל שלב בחייו. להפי נמברס צוות מקצועי, אכפתי ומגוון אשר מקיף את כלל הנושאים הפיננסיים וביניהם – הנהלת חשבונות, חשבות שכר, ביקורת, ייעוץ מס, ייצוג ברשויות, דוחות אישיים, פיתוח עסקי, תוכניות אסטרטגיות, ניהול תקציבים ועוד. את 2022 כדאי להתחיל במקום הנכון.

מקפצה דיגיטלית לשנת 2025

עשרות מאמרים בשנה האחרונה סקרו כיצד הקורונה גרמה לקריסתם של בתי עסק רבים ובאותה העת הביאה לצמיחה דרמטית של חברות ועסקים אחרים. עסקים שנמצאו באונליין עוד לפני הקורונה, חשבו מסלול מחדש די מהר, נתבו את מלוא המשאבים לאונליין ומינפו את זירת ה-E-commerce. הקורונה אכן הקפיצה אותנו לשנת 2025 מבחינת היקף השימוש באינטרנט, הפעילות באתרי הסחר גדלה ופרופיל הרוכש השתנה. בעוד בעבר, חלק ניכר מהרוכשים באונליין היו נשים בגלאי 30-45, בשנה האחרונה מסתמן פרופיל שונה, הן מבחינת הפיזור הגיאוגרפי של הרוכשים, הן מבחינת הגיוון המגדרי וכן גילאי הרוכשים משקפים טווח רחב. יתרה מזאת, ענפים רבים שקודם לכן כמעט נעלמו מהרשת, שעטו פנימה בהצלחה – נדל"ן, חקלאות, ריהוט ועוד.

בפרוץ המשבר, 90% מהעסקים הקטנים בישראל היו ללא אפשרות למכור אונליין. מנגד המספרים מלמדים כי 45% מהישראלים השתמשו באינטרנט לצורך קניית מוצרים ושירותים. 58% מהם קונים ביגוד, הנעלה ואביזרי אופנה; 53%  קונים מזון; 40% קונים מוצרים ושירותים בתחום תרבות בידור וטלוויזיה;  27% קונים ברשת ציוד מחשב ואלקטרוניקה. אמנם הקורונה האיצה את הציבור לעבור לאונליין, אך הנימוקים להישאר שם מלמדים כי 40% מהישראלים קונים באונליין כיוון שנוח לקנות מהבית; 31% קונים כיוון שהמחירים זולים יותר; 12% בשל יעילות וחסכון בזמן ו-9% כיוון שניתן להשוות מחירים.

E-commerce הלכה למעשה
סביר להניח שמי שהגיע עד לכאן הסיק ש- E-commerce הוא הכרחי ולא רק בגלל הקורונה והמגבלות על המרחב הפיזי. בפועל רק 7.5% מהעסקים מכרו באונליין. אך ככל שהמעבר לאונליין הוא ערוץ החמצן העיקרי לבית העסק, ההשלכות והמשמעויות עשויות להיות מאתגרות. לא כל נוכחות באונליין משיגה את התוצאות, עולם הקמעונאות יידרש להקפיד על מספר פרמטרים. ראשית, חווית הקניה באונליין תידרש להיות זהה ככל האפשר לחוויית הקניה הפיזית. הכניסה למרחב הדיגיטלי תחייב תחושת "wow". שנית היפר פרסונליזציה הוא הכרחי כדי לשווק לגולש באופן ממוקד ומותאם עבורו. העסקים השונים נדרשים להכיר את הגולש היטב, בהתאם לרשימת ההשמעה ב- YOUTUBE , העדפות של צבעים וסוג התנור בבית ולנתב עבורו את המסרים הכי מתאימים והכי פרסונליים שיש במגוון הערוצים. בנוסף, נדרשת גמישות באמצעי התשלום, החנויות באונליין יידרשו לאפשר מגוון רחב של אמצעי תשלום.

ענף הקמעונאות נאלץ להתמודד עם שינויים דרמטיים, כמו לכל שינוי גם לאלה יש השלכות לא מעטות. שרשראות הפצה ארוכות אינן אפשריות עוד. שירות הלקוחות נדרש להיות נגיש ואיכותי. מרכזים מסחריים יאלצו להתמודד עם צמצום שטחי מסחר עבור חנויות, מודלים עסקיים וארגוניים ישתנו במהירות, עסקים שלא יצמצמו את הפערים בזריזות לא ישרדו בטווח הארוך.

שרשרת האספקה שעד כה עוררה פיהוק ותו לא הופכת לציר מרכזי במגרש הדיגיטלי. האספקה לבית הלקוח היא פרמטר קריטי, ככל שתהיה זריזה, גמישה ואמינה אזי שיגבר אמונו של הלקוח במרחב הדיגיטלי בכלל ובמותג הספציפי בפרט.

אם לא די בכך, הרי שמשבר האקלים יחייב גם הוא תמורות משמעותיות כדי להפוך את המשק לדל פחמן. חסכון בדלק ועוד מתודולוגיות כאלה ואחרות עשויות להשפיע בעשורים הקרובים על המשק כולו, כחלק מאותו מאמץ עילאי להתמודד עם משבר האקלים. אין חולק, כי בתי עסק יידרשו לקיימות, שקיפות וחתירה למסחר ירוק.

שורות תחתונות בהחלט

בתי עסק. המרשתת היא המרחב הנכון לבתי העסק ואטוטו אולי המרחב היחיד. יש לתכנן זאת בקפידה ולשמור על ביצועים ברמה הגבוהה ביותר. זוהי מערכת יחסים לטווח הארוך, מבלי לראות את הצרכן אך להכיר אותו היטב. היפר פרסונליזציה איכותי עשוי להכפיל את הכנסות העסק. הגולשים הם המפרסמים הטובים ביותר, כ70% מהם ממליצים לקרוביהם על אתרים בהם רכשו וקבלו מוצר ושירות לשביעות רצונם. המחשבה על פתיחת חנות במרכז מסחרי או  הקמת חנות אונליין היא שאלה גדולה. אך אם חושבים על כמות הלקוחות אונליין,  השינויים בהרגלי הצריכה, התחזוקה הנמוכה והיכולת להמליץ עליכם בקליק, ככל הנראה זה הצעד המתבקש.מקסימום ערך לצרכן, שקיפות ואחריות חברתית הם פרמטרים קריטיים להצלחה.

ספקים. היכונו למרתון. שינוי המודלים העסקיים, התחרות הגוברת על המרחב הדיגיטלי ועל כיסו של הצרכן מעצבים קמעונאים וקמעונאי קצה לבררנים חסרי פשרות. ספק שלא יצליח לקצר את שרשרת האספקה, לסייע במתן מענה לצרכנים יימצא במהירות מחוץ למגרש.

משקיעים. ככל שרשתות ענק מצמצמות את הנוכחות הפיזית בשטחי המסחר ומרחיבות נוכחות באונליין, ראוי לשקול השקעות בנדל"ן מסחרי ולבחון גם השקעות בנכסים דיגיטליים אשר תופסים תאוצה בחיינו.

בעקבות פסיקת בית המשפט העליון, שקיבלה את עמדת רשות המסים בנושא תקנות שווי השימוש לרכב וקבעה כי יש לזקוף שווי על פי תקנות מס הכנסה ואין לבצע חישובים הסוטים מהתקנות כגון שימוש בתוכנה לניהול יומן רכב, פרסמה רשות המסים הודעה בדבר הגשת דוחות מתקנים על ידי נישומים יחידים ומנכים שהגישו דוחות בניגוד לתקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב). לאור משבר הקורונה, רשות המסים תבטל את הקנסות והפיגורים של מתקני הדוחות שיגישו תיקון עד לתאריך ה- 30.09.2020.

בית המשפט העליון קיבל כאמור במאי האחרון את עמדת רשות המסים בעניין חישוב שווי שימוש ברכב. נוכח הפסיקה, נישומים יחידים או מנכים אשר פעלו בניגוד לתקנות שווי שימוש לרכב, ושלא חל בעניינים הליך שומתי, נדרשים להגיש דוחות מתקנים על כל השנים בהם נקטו עמדה מנוגדת להנחיות ולעמדת רשות המסים, ולזקוף כעת שווי שימוש בהתאם לתקנות מס הכנסה (שווי שימוש ברכב).

לאור משבר הקורונה, למנכים שיגישו עד ה-30.09.2020 את כלל דוחות הניכויים המתוקנים הכוללים זקיפת שווי שימוש ברכב בהתאם לתקנות, בגין כל הרכבים שהעמידו לרשות העובדים, ויעבירו את המס המתחייב לרבות הפרשי ריבית והצמדה עם הגשת הדוחות המתקנים – יבוטלו קנסות פיגורים.

יודגש כי אין באמור כדי להורות על ויתור על קנסות כלשהם בתיקים שהחל בהם טיפול שומתי ובתיקים המתנהלים בבתי המשפט.

כלכלנים וארגונים שונים במשק מלמדים על תחזית עגומה מאוד. בין 60 ל-100 אלף עסקים עלולים להיסגר במהלך השנה הקרובה. מספר העסקים הקטנים צפוי להצטמצם בכ- 17 אלף במהלך 2020 ומספר העצמאים עלול להצטמצם בכ- 20%. עסקים רבים מתלוננים כי נרשמה פגיעה בפדיון שלהם ואחרים נאלצו להשבית את הפעילות כליל. הכלכלה משתנה לנגד עיננו, אחוזי האבטלה מסחררים ואי הוודאות הורגת אותנו לאט ובזהירות. למרות זאת, קשה ככל שיהיה – עלינו להיות כנים ולברר האם התוצאה היתה צפויה מראש והקורונה רק זרזה אותה.

בטבע, האיזון לרוב נשמר, להקת זאבים טיפוסית תמיד תשמור על גודלה היחסי. ככל שיהיה יותר טרף הלהקה תגדל, ככל שהלקה תגדל והטרף יקטן – להקת הזאבים שוב תקטן וחוזר חלילה. הטבע שומר על איזון טבעי. לעומת זאת, האנושות לא תמיד משכילה לעשות זאת. בעשורים האחרונים אנחנו עדים לתחרותיות בלתי פוסקת במגוון של ענפים. תחרותיות שלעצמה היא ממאפייני החברה הקפיטליסטית, תחרות עסקית מניעה אותנו, משפרת את המוצרים, מניבה רעיונות חדשים ומטיבה עם הצרכן. למרות זאת, רק אחד מבין כל שלושה עסקים קטנים ובינוניים מצליח לשרוד חמש שנים לפחות. ידוע לנו היטב כי אחת הסיבות הנפוצות לסגירת עסקים היא ניתוח לא מדויק של התחרות העסקית בענף או ניהול כושל. מתעוררת השאלה האם במציאות הכלכלית שלנו אפשר בכלל להיות בצד הנכון של הסטטיסטיקה.

הרחובות רווים ועמוסים בבתי קפה, מסעדות, מרכולים, חנויות בגדים, מוצרי חשמל אין צורך לצעוד למעלה מחמישים צעדים כדי לעבור מעסק אחד למתחרה בו. אם לא די בכך גם הגילדות המקצועיות סובלות מהצפה של עורכי דין, רואי חשבון ועוד – קושי שגרם להחמרת חסמי הכניסה לתחום. בעשורים האחרונים, כולם רוצים להיות עצמאים, לפתוח עסק או במילים אחרות להיות "בעלבית" – ייתכן שלקחנו את זה קצת רחוק מדי. בדומה לדילול האוכלוסין שמתרחש בטבע, גם הקורונה "סייעה" לנו בעל כורחנו להתמודד עם התופעה האנומלית בתחום העסקי ולדלל מהר מהצפוי את מי שעסק בשרידות ולא באמת הרוויח.

הקורונה שפקדה אותנו ריסקה וממשיכה להזיק לעסקים רבים. עסקים שהושקעה בהם נשמה, זמן וכסף – ניצבים חסרי אונים מול משבר שלא העלו בדעתם, האמנם?! קריסת עסקים כאלה ואחרים היא בהחלט שברון לב אמיתי וכלכלי עבור אלה שהשקיעו את כל כולם בעסק הן מבחינה נפשית והן מבחינה כלכלית. אך, בתמונה הגדולה ייתכן שעליהם לשמוח. מעטים העסקים שמצליחים לשרוד מעבר לחמש שנים, אלה ששורדים לא בהכרח מרוויחים, לפיכך ייתכן שבעקבות הקורונה ייסגר מספר כפול של עסקים, אולם אותם עסקים שהתקשו, אותם ענפים רוויים שבין כה וכה היו נסגרים עוד כמה שנים – הסגירה המוקדמת תחסוך זמן וכסף שהיו נאלצים להשקיע מבלי לקבל תמורה.

אין ספק כי הקורונה סדקה את כל העולם העסקי, האטה ותמשיך להאט את הפעילות והצמיחה. אך באותה העת ייתכן שהיא גלגל ההצלה עבור מספר תחומים וסקטורים שסובלים מתחרות בלתי פרופורציונאלית וכן עבור אותם עסקים שדשדשו ונאבקו לשרוד מבלי שהיה להם אופק.

עלינו להסתכל לעצמנו בלבן של העיניים ולבחון מדוע באמת העסק קרס, בגלל הקורונה או מאחר שהוא מעולם לא היה יציב, איתן ורווחי. האם הקורונה היא ראי לתמונת המצב העגומה של מצב העסק, האם היא מלמדת על ניהול כושל, העדר ניהול סיכונים וחוסר תכנון. עסק בריא וודאי שיינזק מהמצב ונדרש ממנו לשנות ולהגיב למציאות החדשה – אך הקורונה לא תשמיד אותו. לעומת זאת, עסקים שעוד קודם לקורונה "צפו" – הקורונה עבורם היא גלולת מוות.

ניהול והקמת עסק מחייבים ניסיון בתחום, מחייבים הבנה, ראייה ותכנון ועם זאת גמישות וזריזות. מרבית המקצועות מחייבים הכשרה ורכישת כלים אולם כל אחד שרוצה להיות בעל עסק יכול להפוך לכזה ללא שום הדרכה, הסבר או חסם, לכן גם ההתרסקויות והקשיים. הקורונה הלמה בפנינו את מה שידוע לנו עמוק בפנים, הקורונה היא חבל התלייה של עסקים כושלים, עסקים מפסידים, מסורבלים ומדשדשים.

גל סגירת העסקים הוא פוטנציאל חיובי משמעותי מאוד לטווח הארוך. תחרות היא אמנם בריאה, אך לא תחרות הרסנית. יזמות, עסקים הם מנוע הכלכלה שלנו אך לא כל עסק ולא כל מיזם. קריסה של עסק היא כאב לב אמיתי, אך זה יסייע לענפים רבים (אמנות, מסעדות, מרכולים, שיווק דיגיטלי ועוד) להפוך ליעילים יותר ורווחים יותר. במקרים רבים בעלי עסקים פותחים את העסק כדי לספק פנטזיה ומבלי להכיר את התמונה במלואה. כאשר רבים חולקים פנטזיות זהות השוק הופך ללא יעיל עד כדי כך שכל עסק שנפתח פוגע בהכרח בעסק אחר. הקורונה מאלצת עסקים "שמנים" להתייעל ולסגנן מנגנונים שיתנו תפוקה זהה במסגרת מבנה מדויק יותר. ייתכן שבתום הקורונה יהיו פחות עסקים אך הם יהיו רווחים, בריאים וישרדו למשך זמן ארוך.

הקורונה מלמדת אותנו שיעור בכלכלה, צרכנות וסולידריות חברתית. מלבד שיפור ההתנהלות העסקית שלנו הקורונה מאלצת את ראשי המדינה להתייחס למצוקתם האמיתית של עצמאים ובעלי שליטה רבים, שגם בימים כתיקונם לא היו זכאים להגנות והטבות בדומה לשכירים. המציאות החדשה כופה על מקבלי ההחלטות לבחון את הנושאים האקוטיים הללו ולגבש רשת ביטחון גם לעצמאים ולבעלי מניות ולא רק בשעת חירום.

הקורונה זימנה לנו הזדמנות חד פעמית לחשבון נפש אמיתי – זה הזמן לבחון את הדברים באופן אובייקטיבי ולהיערך כנדרש למציאות שתגיע דקה אחרי שהקורונה תעלם.

יזמות היא דרך חיים. יזמים הם שחקני נשמה, אוכלים, חיים ונושמים יזמות בכל רגע נתון. אי אפשר לתזמן רעיונות טובים, אסור בתכלית האיסור להמתין עם רעיונות מצוינים. למרות זאת הקורונה כפתה עלינו מציאות חדשה שלא מוכרת לאיש, חוסר וודאות מוחלט שעלול לשנות את אורח החיים שלנו מקצה לקצה. למרות חוסר הוודאות, למרות חוסר הידיעה, למרות המיתון העולמי (מוערך ב- 4.1 טריליון דולר) – יזמים עשויים להצליח כפליים, יכולתם של הסטרטאפים להסתגל במהירות היא שתחרוץ את גורלם.

שנת 2019 מסמלת שיא בגיוס כספים ואקזיטים בעולם ההייטק הישראלי. במחצית הראשונה של 2020 הושקעו בסטרטאפים ישראלים יותר כספים מאשר הושקעו בשנים הקודמות באותן תקופות. משקיעים רבים מחפשים הזדמנויות דווקא בעתות מצוקה. יזמות יכול לנבוט בכל מקום ובכל זמן ואי אפשר להגדיר תקופה טובה יותר או טובה פחות שכן, דווקא צמתים קריטיים, קשיים, מהפכות יוצרים יזמות Push. הסיטואציה דוחפת אותנו לשנות דברים והרעיונות גדלים בדיוק בנקודה הזו.

ההצלחה של הרעיון נעוצה ב"כללי המשחק" החדשים שהוא מגדיר. מוצר או פתרון טוב ככל שיהיה חייב לשנות את כללי המשחק באותו תחום או שוק. אם המוצר אינו עושה זאת קרוב לוודאי שלא יהפוך לעסק מצליח. חוסר הוודאות הוא כר פורייה ליזמים. המבריקים מביניהם שידעו לקרוא את המפה נכון ואת הצרכים החדשים שייוולדו בעקבות הקורונה יטרפו את הקלפים.

לגבי סטרטאפים שהקורונה הפתיעה אותם ממש באמצע הדרך, אלה שיגלו התמודדות יצירתית עם המצב עשויים להישאר כאן לטווח הארוך. זה הזמן לחשוב על הנסיקה, שכן משקיעים רבים מנצלים תקופות משבר לבצע עסקאות. יש לזכור כי היום שאחרי יביא עמו קרבות קשים על חלוקת המשאבים בשוק ולכן זה הזמן כבר עכשיו להציב יעדים ולסלול את הדרך למשקיעים הרלוונטיים. חשוב לעשות ולידציה לתוכנית העסקית ולהתאים אותם לתקופה הנוכחית. חושב להתייחס למיתון הצפוי, להשפעות על צריכת המוצר וכיוצ"ב. ככל שהתוכנית תהיה מדויקת יותר ויצירתית יותר – המשקיעים יחושו בטוחים יותר להשקיע. אמנם אין תמיד חוקיות בנוגע להצלחתו של רעיון ומאוד קשה לצפות זאת אך "הנבואה ניתנה לשוטים". לכן גם בתוך מערבולת הקורונה יש להתבסס על עובדות, בדיקות וירידה לפרטים.

סטרטאפים שיפתחו חסינות לקורונה יוכלו להבטיח את קיומם. הקורונה היא אתגר עצום שקשה מאוד לנווט, אך באותה הנשימה זהו שיעור יוצא דופן בהתנהלות נכונה, גמישות וזריזות. המנצחים יהיו אלה שיפעלו במהירות, יקצצו כוח אדם מיותר, ישאירו שחקני נשמה, יבחנו האם המוצר/שירות מתאים למצב החדש שקורם עוד וגידים לנגד עיננו (קשר וירטואלי, צרכנות מקוונת ועוד). כמו כן זה הזמן לבחון את כל ההוצאות הקיימות, להפחית את מה שאינו רלוונטי וקשור ללב הפעילות, לנהל מו"מ עם הספקים כדי להוזיל עלויות וכן עם המשקיעים. הקדמה והחדשנות של הסטרטאפים הם ג'וקר מבחינת היזמים. אם אתם מתקשים להתאים את התכנית למציאות החדשה, רצוי להיעזר במומחים ואנשי מקצוע.

הקורונה לא תהרוג את היצירתיות. חדשנות ויזמות נמצאים ביום יום שלנו, באתגרים ובחשיבה לעשות דברים באופן קצת שונה. עולם הסטארטאפ הוא עולם של חוסר וודאות מתמיד, יזמים אמיתיים ככל הנראה לא מודאגים מהלא נודע, פתוחים מחשבתית ומגיבים תוך כדי תנועה…אלה הסטארטפים שנפגוש רגע אחרי….